זה שוב קרה: שלושה תינוקות, בתוך שעה אחת, נמצאו ללא רוח חיים במיטותיהם. הם עברו החייאות אינטנסיביות על ידי צוותי מד"א ואנשי חדרי המיון, אך ללא הועיל, ומותם נקבע בבתי החולים. מדוע זה קורה, ואיך אפשר למנוע את הטרגדיה הבאה?
מהי ההגדרה של מוות בעריסה?
תסמונת המוות בעריסה, המכונה SIDS, מוגדרת כמצב בו נמצא תינוק שגילו מתחת לשנה במיטתו, ללא סימני חיים וללא סימנים שסבל לפני מותו. בנוסף קובעת ההגדרה כי סיבת המוות לא ידועה, לא נמצאה מחלת רקע של הילד או משפחתו, וגם בנתיחה שלאחר המוות, אם זו בוצעה, נותרה סיבת התמותה לא ידועה.
אבחנה של מוות בעריסה דורשת גם חקירה של זירת המוות ונסיבות המוות, וקביעה כי לא היה כל גורם בסביבתו של התינוק שהביא למותו.
למה זה קורה?
כאמור, מוות בעריסה נקבע על סמך העובדה שלא נמצאה לו סיבה ברורה. יש השערות לפיהן קיימת אי בשלות של גזע המוח שבו ממוקם מרכז הנשימה. השערות נוספות קשרו רפיון של החיך הרך או הצטברות של פחמן דו חמצני בסביבת פיו של הילד, הגורם לעלייה בריכוזו בדם. כך או כך, מוות בעריסה נותר בגדר תעלומה רפואית.
איך אפשר למנוע את התסמונת?
הסיבות לתסמונת אמנם לא ידועות, אך עדויות שנאספו בשנים האחרונות גילו כי נקיטה במספר פעולות הפחיתה באופן דרמטי את מספר מקרי המוות בעריסה בכל העולם. ועדיין, מדובר בסיבת המוות העיקרית בארצות הברית בתינוקות עד גיל שנה.
מה קובעות ההנחיות?
עד כה המליצו ארגון הבריאות העולמי, כמו גם משרד הבריאות הישראלי, להשכיב את התינוק לישון על גבו (בעוד שבזמן ערות, ותחת השגחת ההורים, יש להשכיב אותו על הבטן במטרה לחזק את שרירי הגב). בנוסף הוזהרו ההורים מפני שינה משותפת עם הילדים, לאחר מקרים טרגיים בהם הורים מחצו או חנקו למוות את תינוקם בזמן השינה מבלי ששמו לב לכך.
על סמך דיווחים על מקרי מוות בעריסה ברחבי ארצות הברית בשנים האחרונות, עולה משמעותית הסיכון לתמותה אצל תינוקות הישנים בסביבת עצמים, ובכלל זה בובות, דובי, כרית או שמיכה. ההנחיות החדשות קובעות כי על התינוק לשכב במיטתו כשהיא ריקה מעצמים שעלולים לחנוק אותו, או לחסום את נתיב הנשימה שלו.
בשנים האחרונות נוספה ההמלצה לתת לתינוקות מוצץ במהלך השינה עד גיל שנה כאמצעי למניעת מוות בעריסה. ההנחיה תפורסם בקרוב באתר משרד הבריאות, וההמלצות יופצו באמצעות האגף לבריאות הציבור לטיפות החלב בארץ ולציבור ההורים.
מה עוד מומלץ לעשות כדי להפחית הסיכון?
הנקה: מחקרים הראו כי תינוקות שינקו חלב אם היו בסיכון מופחת למוות בעריסה. ההמלצה היא להמשיך בהנקה למשך ששת החודשים הראשונים לחיי התינוק לפחות.
מזרן מתאים: על המזרן להיות קשיח במידה מתונה, השומרת את מנח השכיבה של התינוק על גבו.
אל תעשנו: העישון במהלך ההריון ולאחר הלידה מגביר משמעותית את שכיחות מקרי המוות בעריסה. בתוך כך חשוב לזכור כי בקרב הורים מעשנים גדל הסיכון למוות בעריסה אצל התינוק. גם אם אינם מעשנים בקרבתו, רעלני הסיגריה נספגים בשיער, בבגדים ובחלל הפה ועוברים אל התינוק. לפיכך עשו כל מאמץ להפסיק לעשן.
אין טעם במכשירי אזהרה: לא קיימת הוכחה כי אמצעי התראה שונים הנמכרים בשוק מצליחים להפחית את שכיחות מקרי המוות בעריסה.
ידעו גם את האחרים: ודאו כי שאר המטפלים בתינוק יודעים היטב את רשימת ההמלצות למניעת מוות בעריסה.
מה עושים אם התינוק נרדם רק על הבטן?
הקניית הרגלים חדשים לתינוק אינה פשוטה, אולם בסופו של דבר היא מצליחה, עם הרבה סבלנות של ההורים. יש להשכיב את התינוק לישון על הגב. אם הוא מתהפך על הבטן, הפכו אותו בעדינות בחזרה על הגב שוב ושוב. גם אם ימרר בבכי, לבסוף יתעייף ויאות להירדם על גבו. לבסוף הרגל השינה על הגב יוטמע בו, והוא ישכב על גבו מכורח ההרגל.
האם מותר להשכיב את התינוק לישון על הצד?
לא. מחקרים הראו כי התינוקות באופן זה מתהפכים לכיוון הבטן, מאחר שווקטור כוחות הגוף נוטה לכיוון זה מהצד. לפיכך, יש להשכיב לשינה את התינוק אך ורק על גבו.
התינוק נרדם רק איתנו במיטה. זה לא בטוח יותר?
לא. על התינוק לישון במיטה נפרדת. בשנים האחרונות אירעו מקרים טראגיים בהם ההורים מחצו למוות את תינוקם בשינה, או כיסו על פיהם בכרית שגרמה לחנק שלהם. על התינוק לישון במיטה נפרדת, על פי ההנחיות.
האם יש דרך לבדוק בבדיקת דם נטייה למוות בעריסה?
לא.
אנחנו מעשנים רק במרפסת או בחוץ. האם התינוק בסכנה??
בהחלט. עישון גם לא ליד התינוק, מגביר את הסכנה שלו למוות בעריסה ולתחלואות נוספות כמו קוצר נשימה, זאת משום שרעלני הסיגריה נספגים בבגדים, בחלל הפה ובשיער המעשן, ועוברים אל הילד.
האם מומלץ לרכוש מוניטור מתריע?
כל המחקרים שבוצעו עד כה לא הראו באופן חד משמעי כי מזרני הרתעה (מוניטורים) אכן מפחיתים את שיעור המוות בעריסה. מנגד, הם גורמים להתראות שווא רבות, מה שגורם להורה המבוהל להביא את הילד לחדר המיון לבדיקות מיותרות.
אין אף מכשיר שיכול לסייע ולהתריע?
אין לכך המלצה משום ארגון בריאות, אולם בבתי החולים במקרה חשד לאירוע מסכן חיים התינוק מחובר למכשיר הקרוי "מוניטור אפניאה": באמצעות מדבקה המוצמדת לבטנו של התינוק סופר המכשיר את נשימותיו, ומודד את ריכוז רוויון החמצן באמצעות מדבקה נוספת המוצמדת לבוהן הרגל. בכל מקרה של חריגה ולו הקטנה ביותר, מתריע על כך המכשיר בצפצוף עז שמעיר את ההורה משנתו. מחירו של המכשיר מגיע לאלפי שקלים ואין המלצה לרכוש אותו לשימוש ביתי.
