בחסות הקורונה, הארנק הדיגיטלי צובר תאוצה בעולם – והאיום על הבנקים גדל
ב–2012 ניסה דיוויד ולז לפתוח חשבון בנק בברזיל. "זה היה כמו להיכנס לכלא", סיפר. הוא קיבל הוראה להשאיר את חפציו בתא לפני שעבר דרך דלתות מזכוכית משוריינת. לאחר שהמתין שעה, הוא נתקל במטר שאלות ממנהל עוין.
לאחר חמישה חודשים הוא קיבל חשבון שעולה לו מאות דולרים בשנה וכרטיס אשראי עם ריבית שנתית של 400%. שנה לאחר מכן, בתקווה לפגוע אפילו במקצת באוליגופול הבנקאות של ברזיל, הוא ייסד את נובנק, בנק דיגיטלי. עד תחילת 2020 שווי הבנק הגיע ל–10 מיליארד דולר.
ואז המגפה הגיעה — והעסקים נסקו: רק השנה עלה מספר החשבונות בנובנק ב–50%, ל–30 מיליון. ביוני הוא שיתף פעולה עם וואטסאפ, שלה 120 מיליון משתמשים בברזיל, כדי להציע תשלומים באמצעות שירות מסרים. בספטמבר הוא רכש את הברוקראז' הדיגיטלי איזינווסט והשיק פעילות בקולומביה. בנובמבר תיישם ברזיל את רפורמת הבנקאות הפתוחה, שתעניק לפינטק גישה לנתונים שבהם מחזיקים בנקים, מנהלי קרנות וחברות ביטוח. כך, אמר ולז, נראית התחלה של מהפכה דיגיטלית: "זאת רק השנייה הראשונה של המחצית הראשונה של המשחק".
המעבר מתשלומים פיזיים לדיגיטליים השנה היה דרמטי. הפרשנים ש"אקונומיסט" שאל סבורים כי נתח העסקות ללא מזומן ברחבי העולם עלה לרמות שהיו צפויות רק בעוד שנתיים־חמש שנים. בארה"ב, התנועה במגזר הבנקאות הסלולרית עלתה באפריל ל–85% והרישומים לבנקאות מקוונת — ב–200%.
ואולם כמה חברות ירוויחו מהמרוץ לדיגיטל, בעוד אחרות ייוותרו מאחור. בשוקי ההון חושבים שהגיע עידן חדש: כיום בנקים מסורתיים מהווים רק 72% מכלל שווי השוק של תעשיית הבנקאות והתשלומים הגלובלית, לעומת 81% בתחילת השנה ו–96% לפני עשור. חברות פינטק כמו אנט גרופ ופייפאל מהוות 11% מהשוק: שווי השוק שלהן כמעט הוכפל השנה ל–900 מיליארד דולר. גם חברות תשלומים מסורתיות שאינן בנקים, כמו ויזה, פורחות ומהוות את ה–17% הנותרים מהתעשייה.
ברוקראז' מהספה
ההאצה בדיגיטציה בולטת במיוחד בתשלומים. אף שהמשבר הוביל לעלייה בכמות המזומן הפיזי שנמצא בידי הציבור, קצב ההפצה שלו הואט, מה שמרמז על כך שאנשים חוסכים ולא מוציאים מזומן. תשלומים בכרטיסים, לעומת זאת, ממשיכים לגדול. זאת, הודות לפריחה במסחר המקוון, אך גם בשל המאמצים שמשקיעות חנויות מסורתיות להגיע ללקוחות ברשת.
ג'ון קוליסון, נשיא סטרייפ המציעה תמיכה במערכות תשלומים, אמר כי החברה סייעה באביב לשוק האיכרים הוותיק בפריז להקים קופות וירטואליות במקום הקופות הפיזיות. היקף הזמנות המזון שמעבדת מרקטה, חברת תשלומים שעובדת עם חברות משלוחים בארה"ב, שולש במארס־אמצע אפריל.
ואולם השינוי הוא מעבר לכרטיסים. הירוקי טקאוצ'י מחברת גוקארדלס, שמסייעת לחברות לאסוף תשלומים מחשבונות בנק, אמר כי עסקים שבנויים על מנויים, כמו חדרי כושר, ניצלו את ההזדמנות של הסגר במטרה להשתדרג מתשלומים במזומן לתשלומים באמצעות כרטיסי חיוב מיידי. הצרכנים משתמשים בשירותי p2p כדי לשלוח כסף לקרובי משפחה או כדי לקנות שיעורי כושר מקוונים. התשלומים שמעובדים בארה"ב על ידי ונמו, חברת p2p, גדלו ב–50% ברבעון השני לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מחוץ למערב, ארנקים סלולריים, שבאמצעותם אפשר לשלם לאחר שמטעינים כסף בטלפון, נהפכו לנפוצים עוד לפני המגפה. הנגיף האץ את השינוי: שליש מ–18 אלף בעלי חנויות וסוחרים איפשרו בסינגפור לצרכנים לשלם באמצעות סריקת קוד QR ביולי — עלייה של יותר מ–50% בחודשיים; ממשלות רבות באפריקה הודיעו כי הארנקים האלה הם שירות חיוני ואסרו על עמלות העברה. כמות הכסף שמוחזקת ב–m–pesa, שירות כסף סלולרי בקניה, עלתה בחמישית במאי לבדו.
הדיגיטציה מאיצה גם בתחומים נוספים של מימון. בעוד מיליוני משקי בית קיבלו תמריצים ותשלומי חל"ת, רבים החלו להמר על מניות מהספה בבית באמצעות חברות ברוקראז' מקוונות שאינן גובות עמלות. לדברי קית דנרסטין מ–TD אמריטרייד, שיעור פתיחת חשבונות של לקוחות ברחבי העולם גדל ב–50% ב–2020 מאשר בשנה המלאה הטובה ביותר של החברה. חברות ביטוח, שהסתמכו על סוכני ביטוח, גילו שהן מסתדרות בלעדיהם.
בנקאות — הליבה של המימון הקמעוני — נפגעה מהשינוי. בנקים במערב דיווחו על זינוק בהתחברות לאפליקציות שלהם ולמכירות דיגיטליות. אימוץ השינוי מהיר יותר בשווקים המתפתחים. על פי חוזה אנטוניו אלוורז, מנכ"ל בנק סנטנדר הספרדי, השימוש בערוצים הדיגיטליים של הבנק עלו ב–20% באירופה, ב–30% בדרום אמריקה וב–50% במקסיקו במחצית הראשונה של השנה, לעומת המחצית הראשונה של 2019.
מימון דיגיטלי הביא עוד אנשים למערכת הבנקאות בחודשים האחרונים. באפריל, DBS, הבנק הגדול בסינגפור, פתח 40 אלף חשבונות למהגרים בסוף שבוע אחד כדי שיוכלו לשלוח כסף הביתה באופן דיגיטלי. ממשלת ברזיל, שהעניקה סיוע ל–60 מיליון איש, משתמשת יותר ויותר בערוץ הסלולרי כדי להגיע לתושבי האמזונס. על פי ג'ושוע אויגרה, מנהל בנק KCB הגדול בקניה, מספר הלקוחות שמשתמשים באפליקציה של הבנק הוכפל מאז פרצה מגפת הקורונה. הם העבירו 329 מיליון דולר מהארנקים הסלולריים שלהם לחשבונות בנקים ביוני — פי שישה לעומת בינואר.
סוגרים מהר מהצפוי
שינויים אלה בהתנהגות כנראה יישארו עמנו. לקוחות רבים לא הכירו את הטכנולוגיה לפני המגפה — ומחקרים מראים שהם אוהבים אותה. באפריל חמישית מהמבוגרים האמריקאים השתמשו בתשלומים דיגיטליים לראשונה, על פי חברת המחקר פורסטר. מאז פברואר הוסיף נובנק 30 אלף משתמשים מעל גיל 60 בכל חודש. במחקר גלובלי שערכה חברת ביין היא מצאה כי 95% מהלקוחות מתכננים להשתמש בבנקאות דיגיטלית אחרי המגפה. בנקים סוגרים סניפים מהר יותר מהצפוי. בברזיל נסגרו 1,500 סניפים השנה — 7% מכלל הסניפים במדינה.
ובעיצומו של המרוץ הדיגיטלי מודל עסקי חדש צץ. בנקים, אתרי מסחר מקוון, חברות פינטק, רשתות חברתיות, אפליקציות של מוניות וחברות טלקום רוצות ליהפך ל"פלטפורמות" שבאמצעותן המשתמשים יכולים לקנות מגוון מוצרים פיננסיים שנבנו על ידי החברה או על ידי צד שלישי.
"כולם מנסים להפוך לדף הבית", אמרה טרה ריס מאומרס ונצ'רס, זרוע הון הסיכון של קרן הפנסיה של העיריות בקנדה. לגראב, אפליקציית שיתוף נסיעות בסינגפור שנהפכה לארנק הסלולרי הפופולרי במדינה, יש יותר מ–60 יוזמות עם בנקים, חברות ביטוח וחברות פיננסים אחרות. לדברי רובן ליי, שמנהל את הזרוע, היא שואפת להיות פלטפורמה הממלאת את כל הצרכים הפיננסיים של תושבי דרום־מזרח אסיה.
גורם המשיכה העיקרי של המודל החדש הוא כסף. לאור ריביות השפל והתחרות הגדלה בעולם העשיר, בנקים צריכים לגוון. מתחרות טכנולוגיות מצדן רוצות לבסס את האפליקציות שלהן כדי למכור יותר מוצרי ליבה. סניפי הבנק ננטשו ונראה כי תחום המימון חשוף לאותו אפקט הרשת שהפך מגזרים שלמים על פיהם.
הרגולציה תקבע
חברות הטכנולוגיה הגדולות נשארות לעת עתה בשוליים. אפל השיקה כרטיס אשראי עם גולדמן סאקס וכלי תשלומים. פייסבוק לא התקדמה בתחום. מספר העסקים האמריקאיים שמשתמשים בכפתור התשלום של אמזון עולה באטיות, על פי ליסה אליס מחברת המחקר מופט נתנזון. גוגל שיתפה פעולה עם בנקים כדי להציע חשבונות עו"ש וחיסכון. בהודו היא מעניקה הלוואות מיידיות לקונים. אך דיאנה לייפילד, מנהלת בכירה במחלקת התשלומים בגוגל, מתעקשת כי החברה אינה רוצה להפוך ל"פלטפורמה אחת מאחדת".
היכן זה מותיר את הבנקים? לחברות פינטק רבות יש יתרון עליהם, אך הן לא מנסות להתעלות מעליהם משום שבנקאות מורכבת משני חלקים, כפי שהסביר מיקלוש דיץ מחברת הייעוץ מקינזי: בנקאות ליבה, שנתונה לרגולציה נוקשה, מניבה הכנסות גלובליות של 3 טריליון דולר; ותשואה על הון (ROE) של 5%–6%. מנגד, חברות התשלומים מניבות 2.5 טריליון דולר במכירות, אך התשואה על ההון היא 20%. חברות פינטק חושקות בנתחים העסיסיים, אך זקוקות לבנקים בשביל זה.
גם הרגולציה תקבע מה הנתח שחברות הפינטק יצליחו לחלץ מהבנקים. סין מאפשרת לחברות האלה חופש. מנגד, ארה"ב הגנה על בנקים וחברות כרטיסי אשראי על ידי שהקשתה על קבלת רישיונות בנקאות דיגיטלית ועיכוב הקמת צינורות תשלומים מהירים. היא הותירה לשווקים להחליט מתי תתבצע חלוקת המידע ובאיזה מחיר. אירופה ושווקים מתפתחים אחרים נמצאים באמצע. כמה גרסאות של בנקאות פתוחה ייכנסו בקרוב לתוקף ב–51 מדינות, ממלזיה למקסיקו.
כל עוד הרגולטורים נחושים לשמור על הבנקים בחיים, מציאות שבה חברות שאינן בנקים שולטות בייצור ובהפצה של שירותים פיננסיים, ככל הנראה לא תתגשם. עם זאת, לאור העובדה שכל כך הרבה מדינות כבר נמצאות בחזית המהפכה, אי אפשר לבטל את האפשרות של שינוי דרמטי בשנים הבאות.
