הכנסת הציגה מתווה חזרה ללימודים מיידי עבור כל תלמידי ה'-י"ב
לפי התוכנית, שגובשה על ידי יו"ר וועדת החינוך, ח"כ רם שפע, יש להפעיל את מערכת החינוך באופן גמיש, ולא על פי מתווה אחיד.
שפע: "המדינה מפקירה את הילדים"
בעוד משרד החינוך אינו מצליח להציג מתווה לחזרה ללימודים עבור תלמידי כיתות ה'-י"ב ומתכנן לבטל את הקפסולות בכיתות א'-ב', וועדת החינוך של הכנסת הציגה ביום שני השבוע, מתווה חזרה ללימודים, שיאפשר לתלמידים ללמוד בקפסולות באופן קבוע ועל פני רוב ימי השבוע.
במסגרת התוכנית, חלק גדול מסמכויות משרד החינוך יועברו לרשויות המקומיות, חומר הלימוד יצומצם, חלק ממבחני הבגרות יבוטלו, והתלמידים יוכלו ללמוד בקבוצות קטנות על פי החלטת הרשויות המקומיות והמנהלים.
את מתווה החזרה ללימודים גיבש יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ רם שפע (כחול לבן), בשיתוף כל הגורמים במערכת החינוך, פרט למשרד החינוך: רשויות מקומיות, מועצות אזוריות, ארגון המורים, מנהלי בתי הספר והנהגת ההורים הארצית.
"לא ייתכן שמיליוני ילדים יושבים בבית מול הזום כבר כל כך הרבה זמן, בלי מענה חינוכי, לימודי, רגשי וחברתי", אומר שפע. "הצורך שלהם בדמות משמעותית אדיר ודחוף, והמדינה מפקירה אותם. במקום לנסות למצוא פתרון יצירתי, היא מציגה מתווים אחידים ובלתי ישימים.
חייבים לשנות את אופן המחשבה שלנו על פתיחת מערכת החינוך ולהתחשב בשונות שקיימת בין הרשויות ברמת התחלואה, הצרכים והמשאבים שיש לכל רשות. המדינה צריכה לקבוע את גבולות הגזרה הבריאותיים והחינוכיים, אבל להעביר לאנשי השטח את הסמכות לפעול בתוך גבולות אלה. כמובן, תוך מתן סיוע לרשויות מוחלשות".
לפי התוכנית, רוב סמכויות משרד החינוך יועברו לרשויות המקומיות, וכל רשות תפעיל את בתי הספר בהתאם לרצונה בהתאם לחוות דעת של מומחי חינוך רבים בארץ ובעולם, במתווה שגובש נכתב כי שיטת הזום אינה יעילה ככלי לימוד מרכזי: "יש לקצר את שעות הלמידה בזום ולהגדיר מסגרת שעות מקסימלית ללמידה בזום". תחת זאת, מוצעים אמצעים דיגיטליים אחרים, למשל הסתייעות בתכנים דיגיטליים וכן למידה עצמית, בצד התמקדות בשיח רגשי וחברתי.
עוד נכתב במסמך שהציגה הוועדה כי "המחירים הנפשיים והחברתיים שהילדים משלמים על ההישארות שלהם בבית שעות ארוכות בשיעורים בזום כבדים מדי. אנחנו לא יכולים לחזור על אותה טעות שוב. חינוך הוא צורך חיוני, ומדינת ישראל צריכה להתייחס אליו ככזה.
"כמו שאנחנו מוצאים את הדרך להפעיל חנויות, סופרמרקטים ובתי חולים, כך גם עלינו להפעיל את מערכת החינוך. הרוב המוחץ של המדינות המפותחות מקיים היום שגרת חינוכית מלאה. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו אינה אם יש להחזיר את מערכת החינוך ומתי יש לעשות זאת, אלא כיצד לעשות זאת".
עוד נכתב בתוכנית, כי יש לפרוש מחדש את צוותי החינוך וההוראה, גם בחינוך הפורמלי וגם בחינוך הלא פורמלי, כדי ללמד את התלמידים על בסיס חמישה ימים בשבוע, ללא צורך בהשקעת תקציבים לגיוס ולכשרה של כוח אדם נוסף. בנוגע למחסור במחשבים, במתווה מוצע להסתייע בעמותות המספקות מחשבים ממוחזרים לתלמידים שאין בידם מחשב, וכן מוצע לשקול הקמת נקודות וויי־פיי זמניות בתוך בתי הספר שאין בהם רשתות אינטרנט.
לפי המתווה, המשרד יהיה אחראי על קביעת מדדי בקרה בריאותיים וחינוכיים, יפעיל מנגנון סיוע לרשויות מוחלשות, יעקוב אחר נתוני התחלואה וייתן מענה לסוגיות רוחביות, בהן מחסור בתשתיות אינטנרט, מחשבים וכוח אדם.
במסגרת התוכנית, בכל רשות מקומית יוקם קבינט חינוך מקומי שיהיה מורכב מנציגי הרשויות ונציגי בתי הספר והמורים, יחד עם נציגי פיקוד העורף, והוא יקבע את אופן פעילות בתי הספר, תוך שימוש בכל המרחבים הציבוריים – הפתוחים והסגורים – ולא רק בבתי הספר.
התוכנית כוללת הקמת "בנק שעות" לכל תלמיד, שבמסגרתו המדינה תקבע מכסת שעות שבועית מינימלית לכל תלמיד עם דמות חינוכית קבועה, ואופן פריסת השעות והתכנים שיילמדו בהן יותאמו לתלמידים על ידי מנהלי בתי הספר, המורים וקבינט החינוך המקומי.
המתווה כולל גם צמצום חומר הלימוד "העדפת איכות על פני כמות", וכן צמצום בחינות הבגרות, אך לא נקבע מה יהיה היקף החומר או מספר הבחינות.
