במבחן TIMSS האמריקאי נרשם שיפור בהישגים ועלייה בדירוג הבינלאומי של התלמידים הישראלים במתמטיקה ובמדעים – אחרי שמשרד החינוך לא בחן תלמידים חרדים, תלמידים עם קשיי למידה ותלמידי החינוך המיוחד
לאחר חודשים ארוכים של סגרים ואובדן ימי לימוד, התפרסמו החודש דיווחים חיוביים על מערכת החינוך הישראלית: תלמידי ישראל התברגו במקומות הראשונים במבחני טימס (TIMSS) הבינלאומיים במתמטיקה, ובמקום ה-16 במדעים.
לפי תוצאות המבחן, תלמידי ישראל מובילים על פני רוב מדינות המערב במבחנים במתמטיקה, אפילו יותר ממדינות עם מערכות חינוך מצטיינות כמו פינלנד ונורווגיה. ישראל דורגה במבחני המתמטיקה במקום ה-9 מבין 39 מדינות שהשתתפו בו, בציון הממוצע 519 (הציונים נעים בין 800-200 נקודות), אחרי ליטא, אירלנד ורוסיה – כשבמקומות הראשונים דורגו סינגפור, טייוואן ודרום קוריאה. ההישגים של נורווגיה, פינלנד, בריטניה וארה"ב היו נמוכים יותר מאשר בישראל.
גם שיעור המצטיינים בקרב תלמידי ישראל במתמטיקה היה גבוה יותר – 15% מתלמידי ישראל הצטיינו במבחן לעומת 5% בממוצע בקרב המדינות שהשתתפו בו. בנוסף, 55% מתלמידי ישראל אמרו שהם אוהבים ללמוד מתמטיקה. במדעים דורגו תלמידי ישראל במקום ה-16, עם הציון הממוצע 513 (בהשוואה לממוצע כללי של 490). גם במבחן במדעים שיעור התלמידים המצטיינים היה גבוה ביחס לממוצע (12% לעומת 7% בכלל המדינות שהשתתפו במבחן).
מדובר בהישג עבור מערכת החינוך הישראלית במבחנים שנערכו על ידי ארגון iea ב-2019 בקרב תלמידי כיתות ח׳. זאת, בעיקר לאחר הכישלון הגדול במבחני פיזה הבינלאומיים שתוצאותיהם פורסמו בשנה שעברה, ובהם הישגי תלמידי ישראל היו נמוכים במיוחד והפערים ביניהם היו הגבוהים ביותר. במבחני פיזה האחרונים, שפורסמו בדצמבר 2019, תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים – במתמטיקה (מקום 41), מדעים (מקום 42) ושפה (מקום 37), והציונים שלהם היו נמוכים ביחס למדינות המפותחות. ואולם, במבחני טימס נרשם שיפור. נתוני המבחן החדש גם לא תואמים לנתוני מבחני המיצ"ב שנערכו בישראל, ומעידים על הישגים נמוכים במיוחד במתמטיקה.
ישראל הצליחה לשפר באופן משמעותי את הישגיה במתמטיקה במבחני טימס ב-2009, אז השקיעה תקציבים מיוחדים בהכנת תלמידי חטיבות הביניים למבחנים. לאחר מכן היא הידרדרה בהישגים, וכעת שוב רושמת הישגים גבוהים. ההישג הנוכחי נובע ככל הנראה מההשקעה בתוכנית לעידוד לימודי חמש יחידות במתמטיקה, שכוונה בעיקר לתלמידי התיכונים – אך כללה השקעה גם בתלמידי החטיבות שנבחנו במבחן הטימס. התוכנית החלה ב-2013, והפכה לתוכנית הדגל של המשרד בתקופת כהונתו של נפתלי בנט במשרד החינוך ב-2015, בשיתוף פעולה עם קרן טראמפ.
משהו ממש רע
למרות החגיגות – תוצאות המבחנים לא משקפות את הנעשה במערכת החינוך הישראלית: מבחני טימס אינם משמעותיים ביחס למבחני הפיזה, והרלוונטיות שלהם הולכת ופוחתת בעשור האחרון. בעבר ישראל אפילו שקלה להפסיק להשתתף בהם כמה מדינות פרשו ממנו בשנים האחרונות, ומדינות רבות ב-OECD אינן משתתפות בו.
כבר כמה שנים שמבחני פיזה, ולא הטימס, נחשבים למבחנים המשמעותיים ביותר בעולם, מכיוון שהם בוחנים את יכולות התלמידים, וכיצד הידע שרכשו יכול לשמש אותם במצבים בעולם האמיתי, בשוק העבודה למשל. לעומת זאת, מבחני הטימס בוחנים את הידע הטכני של התלמידים במקצוע המתמטיקה – וכוללים תרגילים במספרים שלמים, אלגברה, גאומטריה והסתברות. אך ישראל ממשיכה להכין את תלמידיה למבחני הטימס ולא למבחני הפיזה.
בנוסף, בעוד שבמבחני הפיזה משתתפים 79 מדינות, כולל כל מדינות ארגון ה-OECD ומדינות מתפתחות, במבחני הטימס של 2019 השתתפו 39 מדינות בלבד, ורק חלק ממדינות ה-OECD.
כמו כן, מדגם התלמידים הישראלים שנבחרו להשתתף במבחן קטן יחסית, והוא צומצצם באופן משמעותי על ידי משרד החינוך. ב-2019 השתתפו במבחן 3,731 תלמידי כיתות ח׳ – בישראל זה שיעור של 2.5% מסך תלמידי כיתות ח׳. במבחן פיזה, המדגם היה גדול יותר והשתתפו בו 6,623 תלמידים – 5% מתלמידי כיתות י׳.
יש למבחני הטימס חשיבות מסוימת, מכיוון שמדובר על מסגרת שמנסה ליצור סטנדרט אחיד ללמידת מתמטיקה ולהערכת ההישגים במקצוע ברחבי העולם – אך גם ניסיונות אלה אינם רלוונטיים עבור ישראל, שחברה ב-OECD שמוביל בשנים האחרונות תוכנית לימודים שונה לחלוטין במתמטיקה.
לפי תוכנית הארגון ללימודי מתמטיקה שפורסמה ב-2019, על ישראל ושאר מדינות הארגון לשנות לגמרי את אופן לימודי המקצוע בבתי הספר, כך שיסתמכו פחות על שינון נוסחאות ותרגול, ויכינו את התלמידים להבנת חוקי המתמטיקה ולפתירת בעיות מהחיים האמיתיים, תוך צמצום תכני הלימוד בתמטיקה שנבדקים במבחני הטימס. מבחני הפיזה שייערכו בעתיד, יבחנו את התלמידים לפי השינויים שפורסמו. עם זאת, ישראל עדיין לא הטמיעה את השינוים הנדרשים במערכת החינוך.
חמישית מהתלמידים נגרעו מהמבחן
מבט נוסף על נתוני משרד החינוך מגלה כי המשרד ניפה באופן משמעותי את מספר התלמידים שהיו אמורים להשתתף במבחן, וצימצם את המדגם ביחס למדינות האחרות שהשתתפו בו – באופן שלבסוף ספק אם הוא משקף את ההישגים האמיתיים של תלמידי ישראל. זאת, באישור ממארגני המחקר – אך באופן חריג ביחס לשאר המדינות שהשתתפו בו. בסך הכל, נופו כרבע מכלל התלמידים שהיו אמורים להשתתף במדגם – מדובר על חרדים, בעלי צרכים מיוחדים ובעלי הפרעות קשב וריכוז משמעותיות.
בישראל יש 132.8 אלף תלמידי כיתה ח׳ שיכלו להיבחן במבחן. עם זאת, משרד החינוך גרע מראש את כל בתי הספר החרדים (17% מכלל התלמידים), ואת כל בתי הספר של החינוך המיוחד (2% מהתלמידים). כך, קרוב ל-20% מתלמידי ישראל בכיתה ח׳ (19.5%) נגרעו מראש מהמבחן. מבין בתי הספר שנותרו בדגימה – ללא בתי הספר החרדים והחינוך המיוחד – בחר משרד החינוך מדגם מייצג של 161 בתי ספר, ובסופו של דבר המבחן התבצע ב-157 מוסדות.
עם זאת, לאחר בחירת בתי הספר משרד החינוך המשיך לנפות תלמידים מהשתתפות במבחן – בעיקר את כל התלמידים שלומדים בכיתות החינוך המיוחד (כיתות קטנות, וכן תלמידים נוספים בעלי צרכים מיוחדים, בעלי עיכוב שפתי, ותלמידים שעברו לבתי ספר אחרים). בסך הכל, גם לאחר בחירת המדגם נגרעו ממנו 3.8% מהתלמידים.
במשרד החינוך ציינו כי "רק בפורטוגל ובשוודיה נרשמו שיעורים גבוהים יותר של גריעת תלמידים. ברוב המדינות שהשתתפו במחקר שיעור הגריעה של תלמידי כיתות החינוך המיוחד בבתי ספר רגילים נמוך יותר". בסופו של דבר נופו 23.2% מהתלמידים שהיו אמורים להשתתף במדגם.
גם לאחר ניפוי חלק מהתלמידים, מספר התלמידים שהשתתפו לבסוף במבחן המשיך לרדת – 7% מהתלמידים שנבחרו להשתתף בו לא הגיעו ליום המבחן.
הפערים בישראל – מהגבוהים בעולם
שיעור התלמידים בישראל שהצטיינו במבחן בתממטיקה עלה בהשוואה למבחן הקודם שנערך ב-2015 והסתכם ב-15% מהתלמידים (לעומת 5% במדינות שהשתתפו במבחן). לעומת זאת, שיעור הנכשלים היה דומה לממוצע שאר המדינות (13%).
בניגוד לנתונים החיוביים על הישגי התלמידים בישראל, מבחני טימס בדומה למבחני פיזה מצביעים על בעיה קשה במיוחד בישראל – הפערים העצומים בהישגי התלמידים. במבחני הטימס במתמטיקה, פיזור ההישגים (מדד המצביע על הפערים) בישראל הסתכם בפער של 322 נקודות – רק בארה״ב, טייוואן, איחוד האמירויות וטורקיה הפערים היו חמורים יותר. במדינות אחרות כמו איראן, מלזיה, ירדן וקזחסטן, הבעיה אינה חמורה כפי שהיא בישראל.
פער חמור נוסף – של 119 נקודות – נרשם בין תלמידים מרקע כלכלי גבוה (ציון ממוצע של 573 במבחן במתמטיקה), לבין תלמידים מרקע כלכלי נמוך (ציון ממוצע של 454 במתמטיקה).
קיימים גם פערים משמעותיים בין תלמידים ערבים ליהודים – ממוצע הציונים של התלמידים היהודים היה גבוה ב-60 נקודות מאשר של התלמידים הערבים, ורק 6% מהתלמידים הערבים הצטיינו במבחן לעומת 19% מהתלמידים היהודים. 22% מהתלמידים הערבים נכשלו במבחן לעומת 9% מהתלמידים היהודים.
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, הפועלת לקידום לימודי המתמטיקה בישראל, התייחס לתוצאות המבחן ולפער ביניהן לבין תוצאות תלמידי ישראל במבחני פיזה. לדבריו, ההצלחה במבחן הטימס מכינה את הקרקע לשיפור תוצאות מבחני הפיזה: "ההישג המרשים במבחן טימס הוא בסיס חשוב שמכשיר את הקרקע לקפיצת מדרגה חיונית שכעת מציב לנו העולם. בעידן שלנו ידע מתמטי הוא הכרחי אך הוא לא מספיק.
"כיום, בצבא, באקדמיה ובעבודה, צריך לדעת להתמודד עם בעיות מורכבות יותר, בתנאים של חוסר ודאות ותוך שימוש מושכל בחשיבה כמותית, במודלים מתמטיים ובכלים אלגוריתמיים. המיומנויות המתקדמות האלה שנמדדות במבחן פיזה, עדיין אינן מרכיב מרכזי בתוכנית הלימודים שלנו, אבל אם משרד החינוך יגדיר יעד ויקרא את כולם אל הדגל, נבנה ביחד שותפות רחבה נוספת ואני משוכנע שהתלמידים והמורים שלנו יצליחו גם במשימה הזו".
